דלג לתוכן המרכזי
ד״ר ערן אורבוךמנתח אף אוזן גרון לילדים

גרון ושינה

נחירות אצל ילדים: מתי זה תקין ומתי לבדוק

נחירות אצל ילדים שכיחות, ונחירה מדי פעם, למשל בזמן הצטננות, בדרך כלל לא מדאיגה. כדאי להיבדק אצל רופא אף אוזן גרון כשהילד נוחר שלושה לילות בשבוע או יותר, ויש גם סימן נוסף: הפסקות נשימה, התנשפויות, נשימה מאומצת, הרטבה חדשה בלילה, כאבי ראש בבוקר או קשיי ריכוז והתנהגות.

המידע כאן מבוסס על ההנחיות המקצועיות שברשימת המקורות בתחתית העמוד. הוא לא מחליף בדיקה.

למה ילדים נוחרים?

נחירה היא הרעש שנוצר כשהאוויר עובר בדרך צרה באף ובגרון בזמן השינה. אצל ילדים יש לזה כמה סיבות שכיחות, ולפעמים כמה מהן יחד.

הסיבה השכיחה ביותר להפרעות נשימה בשינה בילדים היא שקדים ואדנואיד (השקד השלישי) מוגדלים. את האדנואיד אי אפשר לראות כשמסתכלים לילד בפה, כי הוא יושב מאחורי האף. כשהוא גדול, קשה לנשום דרך האף, והילד נושם דרך הפה או נוחר. האדנואיד מתחיל בדרך כלל להצטמק סביב גיל 4. עוד על כך בעמוד אדנואיד מוגדל.

  • הצטננות: נחירה בזמן מחלה, כשהאף סתום, שכיחה וחולפת בדרך כלל עם המחלה.
  • אלרגיה באף: בסקירה של מחקרים בילדים נמצא קשר בין נזלת אלרגית לבין נחירות קבועות. זה קשר סטטיסטי, ולא כל ילד אלרגי נוחר.
  • עודף משקל: לצד שקדים ואדנואיד מוגדלים, עודף משקל ממלא תפקיד משמעותי בהפרעות נשימה בשינה בילדים.

מה ההבדל בין נחירה רגילה לדום נשימה בשינה?

הפרעות נשימה בשינה הן רצף. בקצה אחד נמצאת נחירה פשוטה, בלי הפסקות נשימה ובלי ירידה בחמצן. בקצה השני נמצא דום נשימה חסימתי בשינה, שבו דרכי האוויר נחסמות שוב ושוב והשינה נפגעת.

נחירות שכיחות בילדים, ודום נשימה הרבה פחות שכיח. כמעט כל הילדים עם דום נשימה נוחרים, אבל רוב הילדים שנוחרים לא סובלים מדום נשימה. לכן הנחירה לבדה היא סיבה לשאול עוד כמה שאלות, ולא אבחנה.

חשוב לדעת: אין מספר שניות מוסכם שההורים יכולים למדוד בבית ולקבוע לפיו אם הפסקה בנשימה תקינה. האבחנה של דום נשימה נעשית בבדיקת שינה.

אילו סימנים מבדילים נחירה תמימה מנחירה שצריך לבדוק?

לפי ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מ־2012, נחירה מדי פעם, למשל בהצטננות, מדאיגה פחות מנחירה שלושה לילות בשבוע או יותר שמגיעה יחד עם אחד הסימנים האלה:

  • הפסקות בנשימה, התנשפויות או קולות חנק
  • נשימה מאומצת בשינה, נשימה דרך הפה, שינה בישיבה או עם הצוואר מתוח לאחור
  • הרטבת לילה שחזרה אחרי תקופה של חצי שנה לפחות בלי הרטבה
  • כאבי ראש בבוקר
  • קשיי קשב, התנהגות או למידה
  • עייפות ביום. ילדים צעירים עם דום נשימה בדרך כלל לא נראים עייפים, והקושי מתבטא אצלם יותר באי שקט ובהתנהגות
  • גדילה או עלייה במשקל איטיות מהצפוי, וגם עודף משקל

איך מתעדים את הנחירות בבית?

התיאור של ההורים חשוב מאוד, כי ילד ער בבדיקה יכול להיראות תקין לגמרי. הקושי בנשימה בדרך כלל חזק יותר בחלק השני של הלילה, ולכן הסתכלות בשעה הראשונה אחרי שהילד נרדם יכולה לפספס אותו.

סרטון קצר בטלפון, עם קול, מאמצע הלילה או לקראת הבוקר, עוזר לרופא להבין מה קורה. ההנחיות המקצועיות מונות הקלטה כזו בין הכלים לאבחון. היא לא יכולה לקבוע או לשלול דום נשימה, ולא מחליפה בדיקה.

  • כמה לילות בשבוע הילד נוחר, והאם רק בזמן הצטננות
  • האם רואים הפסקות, התנשפויות או מאמץ בנשימה
  • האם הילד ישן עם פה פתוח או בתנוחות מוזרות
  • מה קורה ביום: עייפות, אי שקט, כאבי ראש בבוקר, הרטבה חדשה

מה בודקים אצל רופא אף אוזן גרון?

הבירור מתחיל בשיחה על הלילה והיום, ובבדיקה של האף, הגרון והשקדים. בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון מתייחסים לגודל השקדים, אבל גודל השקדים שרואים בפה לא מנבא לבדו אם לילד מסוים יש דום נשימה. שקדים גדולים לא אומרים שיש דום נשימה, ודום נשימה אפשרי גם בלי שקדים גדולים.

הבדיקה שמאבחנת דום נשימה היא בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה): הילד ישן לילה במעבדת שינה, ומדבקות על הראש והגוף מודדות נשימה, זרימת אוויר, חמצן ודופק. ביחידת השינה של שניידר, למשל, הבדיקה נעשית בנוכחות הורה שישן ליד הילד, והיא לא כואבת.

לא כל ילד שנוחר צריך בדיקת שינה. ההנחיות של האיגוד האמריקאי לאף אוזן גרון ממליצות עליה לפני ניתוח בילדים מתחת לגיל שנתיים, בילדים עם השמנה, תסמונת דאון או מחלות רקע מסוימות, וכשלא ברור אם צריך ניתוח. ההנחיה של רופאי הילדים מ־2012 רחבה יותר. ההחלטה מתקבלת יחד עם ההורים, ואפשר לבקש בדיקה. על הכיסוי שלה כדאי לברר בקופת החולים.

מתי מספיק לעקוב ומתי שוקלים טיפול?

נחירה מדי פעם, בעיקר בזמן הצטננות, בלי סימנים נוספים, בדרך כלל לא מצריכה טיפול. גם כשיש הפרעת נשימה בשינה, המתנה ומעקב הם לפעמים אפשרות אמיתית.

במחקר CHAT, בילדים בני 5 עד 9 עם דום נשימה קל עד בינוני, כמעט מחצית מהילדים שלא נותחו הגיעו לבדיקת שינה תקינה אחרי 7 חודשים. אבל אצל רובם הנחירות והתסמינים לא חלפו בלי ניתוח.

במחקר PATS, בילדים בני 3 עד 12 שנחרו אבל בדיקת השינה שלהם הייתה כמעט תקינה, רוב הילדים שחיכו שנה לא הגיעו לדום נשימה בבדיקת השינה, וכ־1 מכל 8 כן הגיע אליו. ניתוח שיפר אצלם התנהגות, תסמינים ואיכות חיים יותר מהמתנה, ולכן ההחלטה בנחירות בלי דום נשימה היא החלטה משותפת לכל ילד, ולא כלל אחד.

בילד עם עודף משקל, ההנחיות ממליצות על ירידה במשקל בנוסף לכל טיפול אחר. כשיש אלרגיה באף, מתאימים לה טיפול לפי הבדיקה.

מתי שוקלים ניתוח שקדים או אדנואיד?

בילד עם דום נשימה בשינה ושקדים ואדנואיד מוגדלים, ההנחיות האמריקאיות של רופאי הילדים ושל רופאי אף אוזן גרון ממליצות על ניתוח כטיפול הראשון, כשאין סיבה רפואית שלא לנתח. ההחלטה נשענת על הסיפור, הבדיקה והתועלת הצפויה, ולא רק על מספר בבדיקת השינה. הפרטים בעמודים דום נשימה בשינה בילדים, ניתוח שקדים וניתוח אדנואיד.

במחקרים הגדולים, הניתוח שיפר שינה, נחירות, איכות חיים והתנהגות כפי שההורים דיווחו. הוא לא שיפר את התוצאות במבחני קשב וריכוז בהשוואה להמתנה.

הניתוח לא תמיד פותר הכול. הפרעת הנשימה יכולה להימשך או לחזור, ואצל ילדים עם השמנה, לפי ההנחיות, פחות ממחצית מגיעים לריפוי מלא מהניתוח לבדו. לכן ממשיכים לעקוב אחרי השינה גם אחריו.

מתי כדאי לקבוע בדיקה

  • הילד נוחר שלושה לילות בשבוע או יותר, גם כשהוא לא חולה
  • ראיתם הפסקות נשימה, התנשפויות או נשימה מאומצת בשינה
  • הילד נושם דרך הפה רוב הזמן, או שהאף שלו סתום באופן קבוע
  • חזרה הרטבת לילה אחרי חצי שנה לפחות בלי הרטבה
  • יש כאבי ראש בבוקר, אי שקט, קשיי ריכוז או שינוי בהתנהגות, יחד עם נחירות
  • הגדילה או העלייה במשקל איטיות מהצפוי

מתי פונים מיד למיון או ל־101

  • הילד מכחיל, מחוויר או מאפיר בשינה
  • הנשימה נעצרת ולא חוזרת
  • הילד נעשה רפוי בשינה. בכל אחד מהמצבים האלה מתקשרים מיד ל־101

שאלות שהורים שואלים

הילד נוחר רק כשהוא מצונן. זה בסדר?

בדרך כלל כן. נחירה בזמן הצטננות, כשהאף סתום, מדאיגה פחות מנחירה קבועה, והיא חולפת לרוב עם המחלה. אם הנחירות נמשכות גם כשהילד בריא, שלושה לילות בשבוע או יותר, כדאי לספר עליהן לרופא.

האם נחירות אצל ילדים עוברות עם הגיל?

לפעמים. האדנואיד מתחיל בדרך כלל להצטמק סביב גיל 4, ובמחקר CHAT, בילדים בני 5 עד 9 עם דום נשימה קל עד בינוני, כמעט מחצית מאלה שלא נותחו הגיעו לבדיקת שינה תקינה אחרי 7 חודשים. אצל רובם, עם זאת, הנחירות נמשכו. לכן ההחלטה אם לחכות נשענת על התמונה של כל ילד.

לילד יש שקדים גדולים. זה אומר שצריך ניתוח?

לא בהכרח. גודל השקדים שרואים בפה לא מנבא לבדו אם יש דום נשימה, ושקדים גדולים בלי סימנים בלילה וביום אינם סיבה לניתוח. מה שקובע הוא השילוב של הנחירות, הסימנים והבדיקה.

האם כל ילד שנוחר צריך בדיקת שינה?

לא. ההנחיות של רופאי אף אוזן גרון ממליצות עליה בעיקר לפני ניתוח בילדים מתחת לגיל שנתיים, בילדים עם השמנה או מחלות רקע מסוימות, וכשלא ברור אם צריך ניתוח. בילד בריא עם סיפור ברור ושקדים גדולים אפשר להחליט גם בלעדיה, והורים שרוצים אישור יכולים לבקש אותה.

האם נחירות יכולות להשפיע על ההתנהגות והריכוז?

הפרעות נשימה בשינה קשורות אצל חלק מהילדים לקשיי התנהגות, ריכוז ולמידה, ולכן כדאי לספר עליהם לרופא. אחרי ניתוח, ההורים דיווחו במחקרים על שיפור בהתנהגות ובשינה, אבל התוצאות במבחני קשב לא השתפרו בהשוואה להמתנה. שינה טובה יותר היא מטרה בפני עצמה.

רוצים לברר את זה בבדיקה?

אפשר לקבוע ייעוץ, לשאול את כל מה שמטריד אתכם ולצאת עם תוכנית ברורה. לפעמים התשובה היא פשוט להמשיך לעקוב.

קביעת תור אונליין055-4549134

מקורות