דלג לתוכן המרכזי

אף

ילד נושם דרך הפה: למה זה קורה ומתי כדאי לבדוק

ילד שנושם דרך הפה רק כשהוא מצונן בדרך כלל לא צריך בירור. כשהוא נושם דרך הפה רוב הזמן, גם כשהוא בריא, כדאי לבדוק למה האוויר לא עובר דרך האף. הסיבות השכיחות הן אדנואיד (השקד השלישי) מוגדל ואלרגיה באף, ולעיתים קרובות שתיהן יחד. הטיפול תלוי בסיבה: מעקב, תרסיס לאף, טיפול באלרגיה, ולפעמים ניתוח.

המידע כאן מבוסס על ההנחיות המקצועיות שברשימת המקורות בתחתית העמוד. הוא לא מחליף בדיקה.

למה ילד נושם דרך הפה?

הגוף בנוי לנשום דרך האף. האף מחמם את האוויר, מוסיף לו לחות ומסנן ממנו חלקיקים לפני שהוא מגיע לריאות. כשהמעבר באף צר או סתום, הילד עובר לנשום דרך הפה, כי ככה קל לו יותר להכניס אוויר.

נשימה דרך הפה בזמן הצטננות, כשהאף סתום, שכיחה וחולפת בדרך כלל עם המחלה. גם בסינוסיטיס (דלקת בסינוסים) ילדים קטנים נושמים לא פעם דרך הפה עד שהיא עוברת. מה שמעניין את הרופא הוא נשימה דרך הפה שנמשכת גם בתקופות שהילד בריא.

מה הסיבות השכיחות לנשימה קבועה דרך הפה?

במחקר שבדק ילדים בני 3 עד 9 שנושמים דרך הפה, שתי הסיבות העיקריות היו אלרגיה באף ואדנואיד מוגדל, ואצל חלק גדול מהילדים נמצאו שתיהן יחד. סיבות אחרות היו פחות שכיחות.

  • אדנואיד (השקד השלישי) מוגדל: הוא יושב מאחורי האף, ולא רואים אותו כשמסתכלים לילד בפה. כשהוא גדול, קשה לנשום דרך האף, והילד נושם דרך הפה או נוחר. הסבר מפורט יש בעמוד אדנואיד מוגדל.
  • אלרגיה באף (נזלת אלרגית): הרירית באף מתנפחת והאף נשאר סתום לאורך זמן. באותו מחקר, גירוד באף היה שכיח מאוד אצל הילדים שנשמו דרך הפה.
  • שקדים גדולים: סיבה פחות שכיחה לנשימה דרך הפה, אבל שקדים ואדנואיד מוגדלים הם הסיבה השכיחה ביותר להפרעות נשימה בשינה אצל ילדים.
  • עקמת במחיצת האף שחוסמת את המעבר: נמצאה במחקר רק אצל מעט מאוד ילדים.

איך יודעים שהילד נושם דרך הפה, בעיקר בלילה?

ביום קל לראות פה פתוח. בלילה צריך להציץ לחדר, ולא רק בשעה הראשונה אחרי שהילד נרדם. אלה הסימנים שהורים מתארים לעיתים קרובות:

  • שינה עם פה פתוח
  • נחירות
  • כתם רוק על הכרית בבוקר
  • שינה לא שקטה או התעוררויות בלילה
  • אף סתום או נזלת שלא עוברים
  • גרון יבש, צרידות או כאב גרון בבוקר
  • עצבנות ואי שקט במהלך היום

למה זה חשוב, אם הילד מרגיש טוב?

נשימה דרך הפה היא בדרך כלל סימן ולא מחלה. היא אומרת שהאף לא עובר כמו שצריך, ולפעמים שגם השינה נפגעת. ההנחיה של האיגוד האמריקאי לרופאי אף אוזן גרון (2019) מונה נשימה דרך הפה, לצד נחירות והפסקות נשימה, בין הסימנים של הפרעת נשימה בשינה. אם יש גם הפסקות נשימה, התנשפויות או נשימה מאומצת, העמוד נחירות אצל ילדים מסביר מתי צריך בירור.

יש השפעה גם על הפה עצמו. כשהפה פתוח רוב הזמן, הרוק שמגן על השיניים מתייבש, וזה עלול להחמיר עששת ואבנית.

ומה עם השיניים והלסת? בסקירה של 13 מחקרים בילדים ובני נוער מתחת לגיל 18, לילדים שנושמים דרך הפה היו בממוצע קשת שיניים עליונה צרה יותר, ויותר סגירה צולבת (מצב שבו השיניים העליונות והתחתונות לא נפגשות כרגיל בצדדים). אלה מחקרים שמשווים בין קבוצות, והם לא מוכיחים שהנשימה דרך הפה היא שגרמה לשינויים.

מה בודקים אצל רופא אף אוזן גרון?

הבירור אצל רופא אף אוזן גרון מתחיל בשאלות: ממתי זה קורה, האם רק בזמן הצטננות, איך הילד ישן, האם יש נחירות, גירוד באף או עיטושים, והאם היו דלקות אוזניים. אחר כך בודקים את האף, את הגרון והשקדים ואת האוזניים.

כדי לראות את האדנואיד, שמוסתר מאחורי האף, הבדיקה המקובלת היא אנדוסקופיה של האף (הסתכלות עם סיב אופטי דק וגמיש דרך הנחיר). היא עלולה להיות מעט לא נוחה, אבל היא לא כואבת ונמשכת שניות ספורות. לפעמים מוסיפים צילום רנטגן של האזור שמאחורי האף, אבל ברוב המקרים הבדיקה עצמה מספיקה.

איך מטפלים בנשימה דרך הפה?

מטפלים בסיבה, ולא בנשימה עצמה. לכן הטיפול שונה מילד לילד:

  • אדנואיד מוגדל עם תסמינים קלים: לפעמים מספיק מעקב, כי האדנואיד מתחיל בדרך כלל להצטמק סביב גיל 4. בסקירת קוקריין, תרסיס סטרואידים לאף שיפר ברוב המחקרים את האף הסתום אצל ילדים עם אדנואיד מוגדל, אבל הראיות מוגבלות. שווה לנסות אותו בהדרכת רופא ולבדוק אחרי כמה שבועות אם יש שינוי.
  • אלרגיה באף: מטפלים גם בה, לפי הבירור.
  • נזלת ואף סתום: טיפות או תרסיס מי מלח עוזרים לדלל את הנזלת ומקלים על הנשימה.
  • אדנואיד או שקדים שחוסמים באופן משמעותי: כשהתסמינים נמשכים ופוגעים בשינה, באוזניים או באיכות החיים, נשקל ניתוח. הפרטים בעמודים ניתוח אדנואיד וניתוח שקדים.

מה קורה לשיניים וללסת אחרי שהאף נפתח?

בסקירה של 10 מחקרי מעקב בילדים עם הפרעת נשימה בשינה, אחרי הסרת שקדים או אדנואיד נמצאו שינויים טובים בהתפתחות השיניים והלסת. השינויים בשלד הפנים נראו יותר כשהניתוח נעשה לפני גיל 6.

עם זאת, הניתוח לא החזיר תמיד את מבנה הלסת למצב רגיל, ולעיתים קרובות היה צורך גם בטיפול אורתודונטי (יישור שיניים). לכן, כשיש שאלה לגבי השיניים והלסת, כדאי לשתף גם את רופא השיניים.

מתי כדאי לקבוע בדיקה

  • הילד נושם דרך הפה רוב הזמן, גם כשהוא לא מצונן
  • הוא נוחר שלושה לילות בשבוע או יותר, או שראיתם הפסקות נשימה או נשימה מאומצת בשינה
  • האף סתום או שיש נזלת כבר שלושה חודשים ויותר
  • יש גם דלקות אוזניים חוזרות, או חשד שהילד שומע פחות טוב
  • הקול נשמע אפי וסגור כל הזמן
  • תרסיס לאף שקיבלתם לא שיפר את האף הסתום אחרי כמה שבועות

שאלות שהורים שואלים

הילד ישן עם פה פתוח רק כשהוא חולה. צריך לבדוק?

בדרך כלל לא. כשהאף סתום בהצטננות, נשימה דרך הפה היא הדרך הטבעית לקבל אוויר, והיא חולפת עם המחלה. כדאי לבדוק כשהיא נמשכת גם בשבועות שהילד בריא.

האם נשימה דרך הפה משנה את צורת הפנים?

במחקרים, לילדים שנושמים דרך הפה היו בממוצע קשת שיניים עליונה צרה יותר ויותר סגירה צולבת. אלה מחקרי השוואה, ולא ברור עד כמה הנשימה היא הגורם. אם רופא השיניים שם לב לשינויים כאלה, כדאי לבדוק גם את האף.

האם כל ילד שנושם דרך הפה צריך ניתוח?

לא. אצל חלק מהילדים מספיקים מעקב, טיפול באלרגיה או תרסיס לאף. ניתוח נשקל כשאדנואיד או שקדים גדולים חוסמים באופן משמעותי, והתסמינים נמשכים ופוגעים בשינה, באוזניים או ביום של הילד.

האם נשימה דרך הפה עוברת עם הגיל?

לפעמים. האדנואיד מתחיל בדרך כלל להצטמק סביב גיל 4, ואצל חלק מהילדים האף נפתח בהדרגה מעצמו. ההחלטה אם לחכות תלויה בכמה הנשימה דרך הפה פוגעת בינתיים בשינה, באוזניים ובאיכות החיים.

מה הקשר בין נשימה דרך הפה לנחירות?

נחירה היא הרעש שנוצר כשאוויר עובר במעבר צר בשינה. הרבה ילדים שנושמים דרך הפה גם נוחרים, כי לעיתים קרובות יש לשניהם אותה סיבה: אף או גרון צרים. כשיש נחירות קבועות עם סימנים נוספים, הבירור דומה.

רוצים לברר את זה בבדיקה?

אפשר לקבוע ייעוץ, לשאול את כל מה שמטריד אתכם ולצאת עם תוכנית ברורה. לפעמים התשובה היא פשוט להמשיך לעקוב.

מקורות