אוזניים
נוזלים באוזניים אצל ילדים: מה זה אומר ומתי מטפלים
נוזלים באוזניים הם נוזל שמצטבר מאחורי עור התוף בלי סימנים של דלקת חריפה, לרוב בלי כאב ובלי חום. זה שכיח מאוד בגיל הגן ופוגע זמנית בשמיעה. ברוב המקרים הנוזל נעלם מעצמו, ולכן אצל ילד בריא ממתינים שלושה חודשים עם מעקב. תרופות לא מנקזות אותו. כפתורים נשקלים כשהנוזל נמשך ופוגע בשמיעה.
המידע כאן מבוסס על ההנחיות המקצועיות שברשימת המקורות בתחתית העמוד. הוא לא מחליף בדיקה.
מה זה נוזלים באוזניים, ובמה זה שונה מדלקת אוזן?
נוזלים באוזניים הם נוזל שנאסף באוזן התיכונה, החלל שמאחורי עור התוף, בלי סימנים של דלקת חריפה. בשפה הרפואית קוראים לזה דלקת אוזן תיכונה עם תפליט, ובאנגלית Glue ear (״אוזן דבק״).
דלקת אוזן חריפה מתחילה מהר, בדרך כלל עם כאב אוזניים ועור תוף בולט. נוזלים, לעומת זאת, הם לרוב מצב שקט: אין כאב, אין חום, ולפעמים הסימן היחיד הוא שהילד שומע פחות טוב.
הנוזל מופיע בזמן הצטננות או אחריה, אחרי דלקת אוזן, או מעצמו, כשחצוצרת השמע (המעבר שמחבר את האוזן התיכונה לחלק האחורי של האף) לא מאווררת את האוזן היטב. זה שכיח במיוחד בין גיל חצי שנה לגיל 4, ורוב הילדים יחוו זאת לפחות פעם אחת לפני גיל בית הספר.
איך יודעים שיש לילד נוזלים באוזניים?
מכיוון שהנוזלים לרוב לא כואבים, הורים שמים לב בעיקר לשמיעה ולהתנהגות. אוזן מלאה בנוזל שומעת בדרך כלל פחות טוב, באופן זמני. ילד עם ירידה ממוצעת בשמיעה בגלל נוזלים בשתי האוזניים כמעט לא ישמע דיבור שקט.
- לא שומע כשמדברים אליו בלי שהוא מסתכל על הדובר, או מבקש לחזור על דברים
- מגביר את הטלוויזיה או את המוזיקה, או מדבר בקול רם
- מתקשה לשמוע בקבוצה או ממרחק, למשל בגן
- נראה מפוזר, עייף או עצבני, כי להקשיב דורש ממנו יותר מאמץ
- גמלוניות או בעיות בשיווי משקל
- לפעמים אי־נוחות באוזן או צפצוף
- דיבור שמתפתח לאט מהצפוי לגיל
מה בודקים במרפאה?
הבדיקה מתחילה בהסתכלות על עור התוף באוטוסקופ (מכשיר עם אור והגדלה). כשהאבחנה לא ברורה, עושים טימפנומטריה (בדיקת לחץ באוזן): בדיקה קצרה ולא כואבת דרך תעלת האוזן. תוצאה ״שטוחה״ מרמזת על נוזל.
הורים לא יכולים לשפוט שמיעה בעין, גם כשהם מכירים את הילד היטב. לכן כל חשש של הורים לשמיעה מצדיק בדיקת שמיעה אמיתית, ויש בדיקה מתאימה לכל גיל. כשהנוזלים נמשכים שלושה חודשים, ההנחיות ממליצות על בדיקת שמיעה בכל מקרה. בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון בודקים גם את האף ואת האדנואיד (השקד השלישי) כשיש תסמינים באף. עוד על הבדיקה ברופא אוזניים לילדים.
למה ממתינים שלושה חודשים, ומה לא עוזר?
ברוב המקרים הנוזל נעלם מעצמו. כשהוא הופיע אחרי דלקת אוזן, הוא נעלם תוך שלושה חודשים אצל כשלושה מכל ארבעה ילדים. נוזל שהתגלה בלי סיבה ידועה נעלם בקצב איטי יותר, ונוזל שכבר נמשך שלושה חודשים נעלם לאט הרבה יותר.
לכן אצל ילד שאינו בקבוצת סיכון ההנחיות ממליצות על המתנה ומעקב של שלושה חודשים מתחילת הנוזלים, או מהאבחון אם לא ידוע מתי התחילו. ההמתנה הזו היא הטיפול, לא ויתור עליו. בהנחיה הבריטית קוראים לה היום ״מעקב ותמיכה״.
תרופות לא מנקזות את הנוזל באופן שעוזר לשמיעה. אנטיביוטיקה, סטרואידים בפה או בתרסיס לאף, אנטיהיסטמינים ותרופות נגד גודש אינם מומלצים לטיפול בנוזלים עצמם. חלקן מקצרות לזמן קצר את משך הנוזל, אבל לא משפרות באופן משמעותי את השמיעה, יש להן תופעות לוואי, והנוזל נוטה לחזור. גם הומאופתיה, אוסטאופתיה, דיקור, שינויי תזונה ועיסוי אינם מומלצים. דלקת אוזן חריפה, דלקת גרון חיידקית או סינוסיטיס עדיין עשויות להצריך אנטיביוטיקה.
בלון אף: הילד מנפח בלון מיוחד דרך נחיר אחד בכל פעם, כמה פעמים ביום. זה בטוח, וההשפעה צנועה, בעיקר על פינוי הנוזל בטווח הקצר. שווה לנסות אצל ילד גדול מספיק לעשות את זה נכון, ובדרך כלל לא מתחת לגיל 3.
איך עוזרים לילד לשמוע בבית ובגן בזמן ההמתנה?
בזמן שהנוזל נמצא באוזן, הילד עשוי לשמוע פחות טוב, במיוחד כשהנוזל בשתי האוזניים. כמה הרגלים פשוטים עוזרים לו:
- לדבר קרוב, מול הפנים, ולקבל את תשומת הלב שלו לפני שמתחילים
- לכבות טלוויזיה ומוזיקה ברקע כשמדברים איתו
- לדבר ברור ולחזור על המשפט כשלא הבין
- לספר לגננת או למורה, ולבקש שהילד ישב קרוב אליה
- להרחיק את הילד מעשן סיגריות, שעלול להעלות את הסיכון לנוזלים
מתי שוקלים כפתורים או הסרת אדנואיד?
צינוריות אוורור, ״כפתורים״, לא מוכנסות לנוזל שנמשך פחות משלושה חודשים אצל ילד שאינו בקבוצת סיכון. ההנחיות ממליצות להציע אותן כשיש נוזלים בשתי האוזניים שלושה חודשים ומעלה, יחד עם קשיי שמיעה שתועדו. אפשר לשקול אותן גם כשהנוזל נמשך שלושה חודשים ומעלה וגורם לבעיות בשיווי משקל, לקשיים בגן או בבית הספר, לאי־נוחות באוזן או לפגיעה באיכות החיים. הכל על הפעולה בעמוד כפתורים באוזניים, ועל הימים שאחריה במדריך ההחלמה.
כשלא מכניסים כפתורים, ילד בריא עם נוזלים מתמשכים אפשר לעקוב שישה עד שנים־עשר חודשים בסיכון נמוך, בתנאי שיש מעקב בפועל, עם בדיקה כל שלושה עד שישה חודשים. מכשיר שמיעה זמני הוא אפשרות מוכרת נוספת לחלק מהילדים.
הסרת האדנואיד (השקד השלישי) באותה הרדמה היא החלטה נפרדת, לפי הגיל ולפי תסמינים באף כמו אף סתום. ההנחיות האמריקאיות והבריטיות לא אחידות בשאלה הזו. על הקשר בין האדנואיד לאוזניים באדנואיד מוגדל.
אילו ילדים צריכים יחס אחר?
יש ילדים שירידה בשמיעה משפיעה עליהם יותר. אצלם בודקים שמיעה בכל פעם שמתגלים נוזלים, לא ממתינים זמן רב, וכפתורים נשקלים מוקדם יותר. ההמלצה הזו נשענת על הסכמה מקצועית, כי המחקרים המבוקרים לא כללו ילדים אלה.
- ירידה קבועה בשמיעה שאינה קשורה לנוזלים
- עיכוב בדיבור או בשפה, חשוד או מאובחן
- אוטיזם
- תסמונת דאון או מצבים מולדים בפנים ובגולגולת
- חך שסוע
- עיוורון או ליקוי ראייה שאי אפשר לתקן במשקפיים
- עיכוב התפתחותי
מתי כדאי לקבוע בדיקה
- יש לכם חשש כלשהו לגבי השמיעה של הילד
- הנוזלים נמשכים כבר שלושה חודשים, או שלא ידוע מתי התחילו
- הילד מגביר את הטלוויזיה, מבקש לחזור על דברים או לא מגיב כשקוראים לו
- הדיבור מתפתח לאט: אין מלמול עם עיצורים בגיל 9 חודשים, או שקשה להבין אותו בגיל 3
- גמלוניות חדשה, נפילות או קשיים בגן שלא היו קודם
- הילד בקבוצת סיכון, למשל עם עיכוב בדיבור, תסמונת דאון או חך שסוע, ונמצאו אצלו נוזלים
שאלות שהורים שואלים
האם נוזלים באוזניים יעברו מעצמם?
ברוב המקרים כן. כשהנוזל הופיע אחרי דלקת אוזן, הוא נעלם תוך שלושה חודשים אצל כשלושה מכל ארבעה ילדים. נוזל שכבר נמשך שלושה חודשים נעלם לאט יותר, ולכן ממשיכים במעקב ובדיקת שמיעה.
למה הרופא לא נותן אנטיביוטיקה לנוזלים?
כי אנטיביוטיקה לא משפרת את השמיעה באופן משמעותי, הנוזל נוטה לחזור אחריה, ויש לה תופעות לוואי. ההנחיות האמריקאיות והבריטיות ממליצות לא לתת אותה לנוזלים עצמם. אם הילד מפתח דלקת אוזן חריפה, הרופא ישקול אנטיביוטיקה לדלקת.
הנוזלים יפגעו בדיבור של הילד?
אצל ילדים בריאים ההשפעה על השפה היא לכל היותר קטנה. בניסוי גדול בארצות הברית בילדים בריאים מתחת לגיל 3 עם נוזלים מתמשכים, הכנסת כפתורים מיד לעומת המתנה עם מעקב לא שינתה את הדיבור, השפה, הלמידה וההתנהגות עד גיל 9 עד 11. זה לא חל על ילדים בקבוצות סיכון או על ילד עם ירידה ברורה בשמיעה בשתי האוזניים לאורך זמן, ואצלם פועלים מוקדם יותר.
אפשר לבדוק בבית אם הילד שומע?
לא באופן אמין. מחיאת כפיים מאחורי הגב או קריאה בשם לא מחליפות בדיקה, וההנחיות מציינות שהערכה של הורים אינה מדויקת. כשיש חשש, עושים בדיקת שמיעה מותאמת גיל.
צריך לבדוק את האוזניים כל חודש כדי לראות אם הנוזל עבר?
לא. אצל ילד שאינו בקבוצת סיכון ובלי תסמינים, ההנחיות לא ממליצות לחפש נוזלים באופן שגרתי. כשהנוזל מתמשך, בודקים כל שלושה עד שישה חודשים, עד שהוא נעלם או עד שמתקבלת החלטה על טיפול.
מה עושה בלון האף, ולמי הוא מתאים?
הילד מנפח בלון דרך נחיר אחד בכל פעם, וזה עוזר לאוורר את האוזן התיכונה. במחקרים הוא עזר במידה צנועה לפנות את הנוזל בטווח הקצר, בעיקר בילדים מגיל 4 ומעלה. הוא דורש שימוש כמה פעמים ביום, ולכן בדרך כלל לא מתאים מתחת לגיל 3.
רוצים לברר את זה בבדיקה?
אפשר לקבוע ייעוץ, לשאול את כל מה שמטריד אתכם ולצאת עם תוכנית ברורה. לפעמים התשובה היא פשוט להמשיך לעקוב.
מקורות
- AAO-HNS: Clinical Practice Guideline: Otitis Media with Effusion (Update), 2016
- AAO-HNS: Clinical Practice Guideline: Tympanostomy Tubes in Children (Update), 2022
- NICE NG233: Otitis media with effusion in under 12s (2023)
- NHS: Glue ear
- מכבי שירותי בריאות: דלקת אוזן תיכונה (נוזלים באוזניים)
- Williamson et al. Nasal balloon autoinflation in children with OME in primary care, CMAJ 2015
- Paradise et al. Tympanostomy tubes and developmental outcomes at 9 to 11 years of age, NEJM 2007
