צינוריות אוורור (״כפתורים״) באוזניים
צינוריות אוורור, שהורים מכנים ״כפתורים״, הן צינוריות זעירות שמוחדרות לעור התוף, מנקזות את הנוזלים מהאוזן התיכונה ומשוות לחצים. זו אחת הפעולות הקצרות והשגרתיות ברפואת ילדים: הרדמה כללית קצרה, הפעולה עצמה נמשכת כ־10 עד 15 דקות, וחוזרים הביתה באותו יום. ממליצים עליהן בעיקר בשני מצבים: נוזלים באוזן התיכונה שנמשכים שלושה חודשים ומעלה ופוגעים בשמיעה, ודלקות אוזניים חוזרות כשגם בין הדלקות נשאר נוזל מאחורי עור התוף.
עוד על האבחון והטיפול השמרני לפני שמגיעים לניתוח: רופא אוזניים לילדים
מתי ילד צריך כפתורים באוזניים?
שוקלים צינוריות אוורור (״כפתורים״) בשני מצבים עיקריים: נוזלים באוזן התיכונה שנמשכים שלושה חודשים ומעלה ופוגעים בשמיעה, ודלקות אוזניים חוזרות, שלוש בחצי שנה או ארבע בשנה, כשבבדיקה נשאר נוזל מאחורי עור התוף. בילדים בקבוצות סיכון, כמו עיכוב בדיבור או תסמונת דאון, הסף נמוך יותר. לפני ההחלטה עושים בדיקת שמיעה.
- נוזלים בשתי האוזניים שנמשכים שלושה חודשים ומעלה, יחד עם קשיי שמיעה שתועדו, בדרך כלל בבדיקת שמיעה. במצב הזה ההנחיות ממליצות להציע צינוריות, והשמיעה משתפרת בחודשים שאחרי הפעולה.
- נוזלים שנמשכים שלושה חודשים ומעלה, באוזן אחת או בשתיהן, עם תסמינים שכנראה נובעים מהם: בעיות בשיווי משקל, קשיים בגן או בבית הספר, בעיות התנהגות, אי־נוחות באוזן או פגיעה באיכות החיים. כאן צינוריות הן אפשרות לשקול יחד, לא המלצה גורפת.
- דלקות אוזניים חוזרות: שלוש דלקות נפרדות בחצי שנה, או ארבע בשנה כשאחת מהן בחצי השנה האחרונה. הכוונה לדלקות שרופא ראה ואבחן, לא לשלושה ערבים עם חום. אם בבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון (אא״ג) יש נוזל מאחורי עור התוף, ההנחיות ממליצות להציע צינוריות בשתי האוזניים, גם כשהנוזל רק באחת, כי אצל יותר מ־70% מהילדים שתי חצוצרות השמע מתפקדות באופן דומה. ההחלטה משותפת לרופא ולהורים.
- ילדים בקבוצות סיכון: ירידה קבועה בשמיעה, עיכוב בדיבור ובשפה, אוטיזם, תסמונת דאון, חך שסוע, עיוורון או ליקוי ראייה שאי אפשר לתקן במשקפיים, עיכוב התפתחותי, לקות למידה או הפרעת קשב. אצלם הסף לצינוריות נמוך יותר ולא ממתינים זמן רב. ההמלצה נשענת על הסכמה מקצועית, כי הניסויים המבוקרים לא כללו ילדים אלה.
- לפני שמחליטים על צינוריות עושים בדיקת שמיעה.
- הקריטריונים האלה לקוחים מההנחיה של האיגוד האמריקאי לרופאי אף אוזן גרון (AAO-HNS, 2022), שעוסקת בילדים מגיל חצי שנה עד 12. אין הנחיה ישראלית ייעודית לצינוריות.
מתי אפשר לוותר על כפתורים באוזניים?
בדרך כלל לא מכניסים צינוריות כשהנוזלים נמשכים פחות משלושה חודשים אצל ילד שאינו בקבוצת סיכון: כשהנוזל הופיע אחרי דלקת אוזן, אצל כשלושה מכל ארבעה ילדים הוא נעלם מעצמו תוך שלושה חודשים. גם בדלקות חוזרות בלי נוזל בבדיקה ההנחיות ממליצות לא להכניס צינוריות. כשלא ברור, ממשיכים במעקב ובודקים שוב.
- נוזלים שנמשכים פחות משלושה חודשים: אצל ילד שאינו בקבוצת סיכון, ההנחיות ממליצות לא להכניס צינוריות. כשהנוזל הופיע אחרי דלקת אוזן, הוא נעלם מעצמו תוך שלושה חודשים אצל כשלושה מכל ארבעה ילדים.
- ילד בריא, שאינו בקבוצת סיכון, עם נוזלים: ההמלצה היא המתנה ומעקב של שלושה חודשים מתחילת הנוזלים, או מהאבחון אם לא ידוע מתי התחילו. ההמתנה הזו היא הטיפול, לא ויתור עליו.
- דלקות אוזניים חוזרות בלי נוזל בבדיקה: כשבזמן הבדיקה אין נוזל באף אחת מהאוזניים, ההנחיות ממליצות לא להכניס צינוריות. זה סימן לכך שהאוזן מתאווררת היטב, והסיכוי שהבעיה תחלוף מעצמה טוב. אם הדלקות נמשכות, בודקים שוב. יש חריגים, למשל ילדים בקבוצות סיכון או ילד שכבר היה לו סיבוך של דלקת אוזן.
- כשלא ברור: ממשיכים במעקב ובודקים שוב כל שלושה עד שישה חודשים. אצל ילדים רבים המצב משתפר מעצמו.
איך עושים כפתורים באוזניים?
הכנסת צינוריות אוורור נעשית בהרדמה כללית קצרה, לרוב במסכה, ונמשכת בדרך כלל 10 עד 15 דקות. אין חתך בעור: דרך תעלת האוזן ובעזרת מיקרוסקופ עושים פתח זעיר בעור התוף, שואבים את הנוזל ומשחילים צינורית זעירה. חוזרים הביתה באותו יום, והצינורית נושרת מעצמה בדרך כלל אחרי 6 עד 18 חודשים.
- למה זה עובד: אצל ילדים צעירים חצוצרת השמע, המעבר שמחבר את האוזן התיכונה לחלק האחורי של האף, קצרה ואופקית. עם הגדילה היא מתארכת ומתפקדת טוב יותר. הצינורית מכניסה אוויר ישירות לאוזן התיכונה ומגשרת על התקופה הזו.
- הרדמה ומשך: הרדמה כללית קצרה, לרוב במסכה ובלי צינור הנשמה. הפעולה עצמה נמשכת בדרך כלל 10 עד 15 דקות.
- איך: אין חתך בעור. דרך תעלת האוזן, בעזרת מיקרוסקופ, עושים פתח זעיר בעור התוף, שואבים את הנוזל ומשחילים צינורית ברוחב של כ־1.3 מילימטר.
- אדנואיד (השקד השלישי): הסרתו באותה הרדמה היא החלטה נפרדת, לפי הגיל ולפי תסמינים באף כמו אף סתום. כשמוסיפים אותה, ההרדמה נעשית עם צינור הנשמה.
- כמה זמן הצינורית נשארת: הצינורית הרגילה נושרת מעצמה בדרך כלל אחרי 6 עד 18 חודשים. צינורית שנשארת אחרי שנתיים־שלוש אפשר להוציא.
- כשהיא נושרת: החור בעור התוף נסגר ברוב המקרים מעצמו, ורוב הילדים כבר גדלו מהבעיה.
מה הסיכונים בכפתורים באוזניים?
- הפרשה מהאוזן: התופעה השכיחה ביותר עם צינוריות. בסקר הורים בהולנד, שכלל כ־1,200 ילדים מתחת לגיל 10 עם צינוריות, כמחצית היו עם לפחות אירוע אחד של הפרשה. לרוב זה סימן שהצינורית עושה את עבודתה ומנקזת דלקת החוצה, בדרך כלל בלי כאב ובלי חום. ברוב המקרים מטפלים בטיפות אוזניים אנטיביוטיות במרשם, בלי אנטיביוטיקה בפה. הפרשה עם מעט דם אינה סיבה לדאגה.
- חור שנשאר בעור התוף: אחרי שצינורית רגילה נושרת, אצל כ־1 עד 2 מכל 100 ילדים נשאר חור קטן. לעיתים קרובות הוא נסגר מעצמו, ואם לא, סוגרים אותו בפעולה קצרה באשפוז יום.
- סימנים לבנים על עור התוף (מירינגוסקלרוזיס): שכיחים אחרי צינוריות, ובדרך כלל אינם פוגעים בשמיעה.
- צורך בזוג צינוריות נוסף: כאחד מכל חמישה־שישה ילדים עם צינוריות יזדקק לזוג נוסף בתוך שלוש שנים.
יש חלופה לכפתורים באוזניים?
- מעקב פעיל: ילדים בריאים עם נוזלים מתמשכים אפשר לעקוב שישה עד שנים־עשר חודשים, בסיכון נמוך לנזק, בתנאי שיש מעקב בפועל, עם בדיקה כל שלושה עד שישה חודשים.
- לעזור לילד לשמוע בזמן ההמתנה: לדבר קרוב ומול הפנים, לכבות טלוויזיה ומוזיקה ברקע, לספר לגננת או למורה ולהושיב את הילד קרוב.
- בלון אף: הילד מנפח בלון מיוחד דרך נחיר אחד בכל פעם, כמה פעמים ביום. שווה לנסות אצל ילד גדול מספיק לעשות את זה נכון, לרוב לא מתחת לגיל שלוש. ההשפעה צנועה, וזה לא פתרון מובטח.
- מכשיר שמיעה זמני: אפשרות מוכרת לחלק מהילדים עם ירידה בשמיעה בגלל נוזלים.
- תרופות לא מנקזות את הנוזל: אנטיביוטיקה, סטרואידים, אנטיהיסטמינים ותרופות נגד גודש אינם מומלצים לטיפול בנוזלים עצמם. הם לא משפרים את השמיעה באופן משמעותי ויש להם תופעות לוואי. דלקת אוזן חריפה עדיין עשויה להצריך אנטיביוטיקה.
כמה זמן ההחלמה אחרי כפתורים באוזניים?
ההחלמה אחרי צינוריות אוורור קצרה: משתחררים הביתה באותו יום, לרוב תוך שעה־שעתיים, והכאב בדרך כלל מועט. בימים הראשונים ייתכן מעט נוזל מהאוזן, ואם הנוזלים פגעו בשמיעה, אצל ילדים רבים היא משתפרת כבר אז. ביקור המעקב הראשון בתוך כשלושה חודשים, לרוב עם בדיקת שמיעה. הפרשה שנמשכת יותר משבעה עד עשרה ימים למרות הטיפות היא סיבה להתקשר.
- שחרור הביתה באותו יום, לרוב תוך שעה־שעתיים.
- לרוב הכאב מועט, ויש ילדים שכן כואב להם יום־יומיים. זה לא סימן שמשהו השתבש.
- בימים הראשונים ייתכן מעט נוזל שיוצא מהאוזן.
- כשהנוזלים היו הגורם לירידה בשמיעה, אצל ילדים רבים השמיעה משתפרת כבר בימים הראשונים.
- מים: בשבועות הראשונים פועלים לפי ההנחיות שתקבלו. הגופים המקצועיים חלוקים בשאלה, ואין מחקר שמכריע אותה. אחר כך רוב הילדים מתרחצים ושוחים כרגיל, בלי אטמי אוזניים. אטמים כדאיים בזמן הפרשה או כשמים באוזן כואבים, ולעולם לא משתמשים בפלסטלינה כאטם.
- מעקב: ביקור בתוך כשלושה חודשים, לרוב עם בדיקת שמיעה, ואחר כך בדיקה בערך כל חצי שנה עד שהצינוריות נושרות, וביקור נוסף חצי שנה עד שנה אחרי שנשרו.
- מתי להתקשר: הפרשה שנמשכת יותר משבעה עד עשרה ימים למרות הטיפות, ירידה בשמיעה או כאב מתמשך. כאב חזק או הרבה דם בהפרשה הם סיבה להיבדק עוד באותו יום.
ומה לגבי מבוגרים?
ד״ר אורבוך רואה גם מבוגרים לייעוץ ולאבחון בבעיות אוזניים ושמיעה. את הפעולה עצמה הוא מבצע בילדים בלבד.
שאלות שהורים שואלים
אחרי כמה דלקות אוזניים צריך כפתורים?
אין מספר דלקות שאחריו צינוריות הן חובה. שלוש דלקות בחצי שנה, או ארבע בשנה, הופכות ילד למועמד לבדיקה אצל רופא אף אוזן גרון, לא לניתוח. מה שמכריע הוא אם יש נוזל מאחורי עור התוף בין הדלקות: עם נוזל, ההנחיות ממליצות להציע צינוריות, ובלי נוזל, ממליצות להמתין ולבדוק שוב.
האם הכפתורים יפסיקו את דלקות האוזניים?
לא לגמרי. ילד עם צינוריות עדיין יכול לחלות בדלקת אוזן, אבל היא בדרך כלל כואבת פחות, מתבטאת בהפרשה מהאוזן ומטופלת בטיפות במקום באנטיביוטיקה בפה. בניסוי אמריקאי מ־2021 בפעוטות בגיל חצי שנה עד שלוש, כולם מחוסנים נגד פנאומוקוק, עם דלקות חוזרות, שלרובם לא היה נוזל בתחילת המחקר, מספר הדלקות בשנתיים לא היה נמוך באופן מובהק עם צינוריות מאשר עם טיפול תרופתי.
אפשר להתרחץ ולשחות עם כפתורים?
ברוב המקרים כן. אחרי השבועות הראשונים, שבהם פועלים לפי הנחיות המנתח, רוב הילדים עם צינוריות מתרחצים ושוחים כרגיל בלי אטמי אוזניים, וההנחיה האמריקאית ממליצה לא להגביל שחייה באופן שגרתי. אטמים כדאיים בזמן הפרשה, בטבילת ראש במי אמבטיה עם סבון, באגמים ובצלילה עמוקה.
יוצאת הפרשה מהאוזן של ילד עם כפתורים. מה עושים?
הפרשה היא התופעה השכיחה ביותר עם צינוריות, ולרוב פירושה שהצינורית מנקזת דלקת החוצה. מנקים אותה בפתח התעלה ונותנים טיפות אוזניים אנטיביוטיות במרשם רופא, לא טיפות מהמדף. אחרי הטפטוף לוחצים כמה פעמים על הסחוס הקטן שלפני פתח האוזן. אם ההפרשה נמשכת יותר משבעה עד עשרה ימים, חוזרת שוב ושוב, או מלווה בחום גבוה או באודם ונפיחות סביב האוזן, פונים לרופא.
מה קורה כשהכפתור נופל?
צינורית רגילה נושרת מעצמה בדרך כלל אחרי 6 עד 18 חודשים, ועד אז רוב הילדים כבר גדלו מהבעיה, כי חצוצרת השמע מתפקדת טוב יותר עם הגיל. החור בעור התוף נסגר ברוב המקרים מעצמו. אצל כ־1 עד 2 מכל 100 ילדים נשאר חור קטן, שלעיתים נסגר מעצמו, ואם לא, סוגרים אותו בפעולה קצרה באשפוז יום.
אם לא נכניס כפתורים, הדיבור של הילד ייפגע?
ניסוי גדול בארצות הברית בילדים בריאים מתחת לגיל שלוש עם נוזלים מתמשכים מצא שהכנסת צינוריות מיד, לעומת המתנה עם מעקב, לא שינתה את הדיבור, השפה, הלמידה וההתנהגות עד גיל 9 עד 11. זה לא חל על ילדים בקבוצות סיכון, כמו ילדים עם עיכוב בדיבור או תסמונת דאון, או על ילד עם ירידה ברורה בשמיעה בשתי האוזניים לאורך זמן. אצלם פועלים מוקדם יותר. ובכל מקרה, המתנה בטוחה רק כשיש מעקב בפועל.
המדריך להורים אחרי ניתוח כפתורים: מים, הפרשה, מעקב וטיסות
מדריכים להורים
רוצים לדבר על זה לפני שמחליטים?
אפשר לבוא לפגישה רק כדי לשאול שאלות, בלי התחייבות לניתוח.
